החלטה בתיק ת"ט 42434-06-12

בפניי בקשה לביטול פס"ד שניתן בתיק זה ביום 21.10.12 בהיעדר התייצבות המבקש לדיון בהתנגדותו לביצוע שיק ע"ס 200,000 ש"ח שהוגש ע"י המשיב לביצוע בתיק הוצל"פ 0126603121.

עובדות והליכים רלוונטיים עיקריים

ביום 19.3.12 פתח המשיב נגד המבקש תיק הוצל"פ מס' 0126603121 לשם ביצוע שיק ע"ס 200,000 ש"ח (להלן - " תיק ההוצל"פ" ו-" השיק", בהתאמה). מדובר בשיק מס' 3292962 לתאריך פירעון 31.1.12 שנחזה להיות משוך ע"י המבקש על בנק הבינלאומי לטובת המשיב.

ביום 20.6.12 הגיש המבקש בתיק ההוצל"פ התנגדות לביצוע השיק. ההתנגדות נתמכת בתצהירו של המבקש (להלן - " ההתנגדות" ו-" תצהיר ההתנגדות", בהתאמה).

מאחר שההתנגדות הוגשה במועד, עוכבו ההליכים בתיק ההוצל"פ עד להכרעה בהתנגדות.

ביום 21.10.12 נערך בפניי דיון בהתנגדות. לדיון זה התייצב ב"כ המשיב בלבד, ולבקשת המשיב ומשהמבקש הוזמן כדין לדיון ניתן פס"ד בהיעדר התייצבות המבקש, פס"ד הדוחה את ההתנגדות, תוך שפעול הליכים בתיק ההוצל"פ ותוך חיוב המבקש בהוצאות בסך 1,000 ש"ח (להלן - " פסה"ד").

ביום 24.10.12 שופעלו ההליכים בתיק ההוצל"פ, והמשיב נקט במספר הליכים בתיק ההוצל"פ, ביניהם עיקולים שונים וכן הטלת הגבלות שונות.

ביום 21.11.12 הגיש המבקש בקשה לביטול פסה"ד, הנתמכת בתצהירו של המבקש (להלן - " בקשת הביטול" ו-" תצהיר בקשת הביטול", בהתאמה).

ביום 3.12.12 הגיש המשיב תגובה על בקשת הביטול, בה התנגד לבקשה.

ביום 11.12.12 הגיש המבקש תשובה על התגובה.

ביום 1.1.13 נערך בפניי דיון בבקשת הביטול, כאשר הובהר לצדדים שבדיון ייחקר המבקש על שני תצהיריו הנ"ל ובתום הדיון ייסכמו הצדדים טענותיהם בכל הבקשות העומדות על הפרק, כלומר הן בבקשת הביטול והן, למקרה שפסה"ד יבוטל - בהתנגדות. בדיון זה נחקר המבקש על תצהיריו ובתום הדיון סיכמו הצדדים טענותיהם בעל-פה.

דיון ומסקנות

בקשת הביטול

המבקש לא יצא ידי חובת פירוט מועד התוודעותו לפסה"ד, אך מאחר שממילא הוגשה בקשת הביטול כחודש לאחר מועד מתן פסה"ד ובנסיבות, אניח לטובת המבקש כי הגיש את בקשת הביטול במועד החוקי - מועד 30 הימים הקבוע בתקנה 201 לתקסד"א. אגב (הצדדים לא התייחסו לכך בדיון), לפי מסמכי תיק ביהמ"ש, פסה"ד (ביחד עם פרוטוקול הדיון מיום 21.10.12) נמסר לב"כ המבקש ביום 4.11.12.

מאחר שהמבקש לא טוען שנפל פגם בהליך מתן פסה"ד, אין עסקינן בבקשה לביטול פסה"ד מחובת הצדק אלא בבקשה לביטולו עפ"י שיקול דעת ביהמ"ש, ולכן יש לבחון התקיימותם של שני אלה: סיבה סבירה למחדל אי-ההתייצבות לדיון והיעדר זלזול מצד המבקש באי-ההתייצבות, וכן טענות הגנה אפשריות.

באשר לסיבת אי-ההתייצבות לדיון

בתצהיר בקשת הביטול מצהיר המבקש כי הסיבה לאי-ההתייצבות מקורה בטעות ברישום ביומן. לא פורט בתצהיר באיזה יומן מדובר (האם של המבקש עצמו או של ב"כ המבקש), וגם העתק היומן לא צורף כאסמכתא. בחקירת המבקש על תצהירו בדיון נשאל על כך המבקש, ונראה היה כי המבקש מתקשה במתן תשובה ברורה בשאלה זו, אם כי אפשר שהדבר קשור להתרגשותו במהלך החקירה. נראה כי בסופו של דבר גרסת המבקש היא שמקור הטעות הוא במשרד ב"כ המבקש, שם עפ"י הטענה נעשתה טעות, ובעקבות זאת הוטעה גם המבקש עצמו. בנסיבות אלו, ראוי היה להגיש תצהיר גם של ב"כ המבקש לדברים או של מי שטעה במשרדו ברישום השגוי כנטען. אך משלא שוכנעתי שמדובר בזלזול מופגן מצד המבקש בהליכים ועל יסוד ההלכה לפיה ראוי לכפר על מחדל כזה בהטלת הוצאות, נראה שיש לאפשר ריפוי של מחדל אי-ההתייצבות לדיון בהוצאות.

באשר לטענות ההגנה

מגיעים אנו כעת ללב העניין. בתצהיר בקשת הביטול בחר המבקש לפרט את טענות ואת סיכויי הגנתו בגוף תצהיר זה, למרות שעפ"י הדין רשאי היה להסתפק בנסיבות בהפניה לתצהיר ההתנגדות, שם פורטה הגנתו שכבר הייתה מונחת בפני ביהמ"ש. ומה נטען בתצהיר בקשת הביטול? כי חתימתו על גבי השיק זוייפה וכי יש בידו טענות קשות ורבות נוספות. גם כאן אני מחליט להקל עם המבקש ולא להחזיק נגדו את העובדה שבחר שלא לפרט בתצהיר בקשת הביטול את כל טענות ההגנה שלו. אבחן אפוא את טענות ההגנה שפורטו בתצהיר ההתנגדות.